<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קל"א</h1>
<h2>דף ב:</h2>
דין שבועה של גוי, עכשיו שאינו נשבע אלא בעצמות קדישים. ולא בע"ז עצמה. ואין זה רק מלא תרווד רקב. אך עמא דבר להחמיר. וכן נכון. פעם אחת נתחייב[ה] גויה שבועה לרבי והוליכה עד פתח של ע"ז כאילו רצה להשביעה, אבל לא היה בלבו [להשביעה], לפי שאמרו חכמים אסור לו לאדם לעשות שותף עם גוי שמא יתחייב לו שבועה ועובר על לא ישמע על פיך. אלא מראה היה [כאילו רוצה להשביעו] עד שיודה. והביא רקב של עצמות של קדישים והניח עליו הגוי פיו לקלון ע"ז. ונמנע רבי ונתן לו זמן להשבע. ומאותו זמן קבל עליו שלא ליתן לשום גוי באמונה דבר שגדול בעיניו שהוא יכפור בו ויבוא לידי שבועה בשביל מעות שהניח למרקוליס ונמצא ע"ז נהנה על ידו. ועוד שמראה כאילו מביא ע"ז לישבע בה.
